הנוסח המלא של תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה), תשכ״ט–1969, ב-8 סעיפים.

בעל־דין המבקש גילוי ראיה שהוגשה עליה לבית המשפט תעודה כאמור בסעיף 5א(א) לפקודה, יגיש לבית המשפט העליון עתירה בכתב לגילוי הראיה (להלן – עתירה).

(א)העתירה תכלול –

(1)שם בית המשפט שאליו היא מוגשת;

(2)ציון בעלי הדין במשפט שבקשר אליו היא מוגשת, שם בית המשפט הדן במשפט האמור ומספר תיק בית המשפט;

(3)בקשה לגילוי הראיה, ובלבד שלא יהיה בבקשה גילוי תוכן הראיה או פרט אחר בראיה שאת גילויו סירבו.

(ב)העתירה תוגש במספר עתקים כמספר בעלי הדין במשפט שבקשר אליו היא מוגשת ושני עתקים נוספים, ותימסר לידי רשם בית המשפט העליון.

(ג)לא יפרסם אדם את דבר הגשתה של עתירה ואת תכנה אלא ברשות בית המשפט שאליו הוגשה.

(א)הוגשה עתירה – יקבע רשם בית המשפט העליון מועד לשמיעתה, ויזמין את בעלי הדין בהזמנה בכתב לשמיעת העתירה.

(ב)להזמנת בעלי הדין – למעט המבקש – יצורף העתק של העתירה.

(ג)היתה העתירה אגב הליכים שהמדינה אינה בעל־דין בהם, יוזמן לשמיעת העתירה כאמור גם היועץ המשפטי לממשלה.

בקשה להפסקת משפט על פי סעיף 5א(ב) לפקודה תיעשה על ידי בעל דין בעל־פה בשעת דיון; בדונו בבקשה כאמור, רשאי בית המשפט לצוות על דיון בדלתיים סגורות.

(א)עתירה לגילוי ראיה שסעיף 5א(ג) לפקודה חל עליה תיעשה על ידי בעל דין בעל־פה בשעת דיון.

(ב)לאחר שמיעת בעל הדין העותר, יתן בית המשפט או שופט בית המשפט העליון, לפי הענין, ליתר בעלי הדין אפשרות להשמיע את דבריהם.

בית המשפט או שופט בית המשפט העליון, לפי הענין, רשאי לקבל הסברים מן היועץ המשפטי לממשלה, מנציגו או מנציג המשרד הממשלתי הנוגע בדבר, אף בהעדר יתר בעלי הדין.

דרש בית המשפט או שופט בית המשפט העליון, לפי הענין, שהראיה נשוא העתירה, או תכנה, יובאו לידיעתו, יקבע את הדרכים והזמן לכך לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה, לנציגו או לנציג המשרד הממשלתי הנוגע בדבר הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ורשאי הוא לשמוע דבריהם אף בהעדר יתר בעלי הדין.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה), תשכ״ט–1969“.