סעיף 3 לתקנות בית הדין לעבודה (פישור), התשנ״ג–1993, העברת ענין למפשר.

(א)הצעת בית הדין הדן בענין אזרחי, לבעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לפישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון.

(ב)בית הדין יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הפישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לפישור או הפסקת הפישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית הדין.

(ג)הסכימו בעלי הדין להעביר את הענין לפישור ולמנות מפשר, יודיעו לבית הדין מיהו המפשר וימסרו לבית הדין כתב הסכמה ממנו.

(ד)לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מפשר, רשאי בית הדין למנות מפשר מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, ובאין רשימה – לפי בחירתו, ויכול שיבחר למנות לתפקיד מפשר שני נציגי ציבור המכהנים באותו בית דין – האחד נציג ציבור עובדים והשני נציג ציבור מעבידים – שהענין אינו נדון לפניהם, או ממונה ראשי על יחסי עבודה או ממונה על יחסי עבודה (להלן – ממונה), כמשמעותם בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957.

(ה)הסכים המפשר לקבל את המינוי לפי תקנת משנה (ד), ימסור לבית הדין את כתב הסכמתו.

(ו)אישר בית הדין את העברת הענין לפישור, יראו את ההסכם בנוסח שבתוספת (להלן – ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת.