סעיף 5 לכללי הקאדים (אתיקה לקאדים), התשע״ח–2018, אי־תלות.

(א)בענייני שפיטה אין מרות על קאדי זולת מרותו של הדין שלפיו הוא דן.

(ב)במילוי תפקידו אין קאדי תלוי באיש; שומה על הקאדי לשקוד על אי־תלותה של מערכת השיפוט, ולהקפיד על קיומה באשר יעשה, בענייני שפיטה ובכל תחום אחר שבו הוא פועל.

(ג)קאדי לא יגור מפני איש, ולא יושפע במילוי תפקידו מפני דעת קהל, חשש מפני ביקורת או רצון לשאת חן.

(ד)אי־תלותו של הקאדי אין משמעה פטור מלהידרש לפסיקות קודמות של בית הדין השרעי לערעורים, בנושאים העולים מהמקרה הנדון לפניו, ובפרט לפסיקות שנתן נשיא בית הדין השרעי לערעורים; זאת, בלי לפגוע בזכותו של קאדי להגיש התנגדות על פסק דין של בית הדין השרעי לערעורים לפי סעיף 13 לתקנות הקמת בית הדין השרעי לערעורים מיום 10.10.1918 (Legislation of Palestine 1918–1925 – completed by Norman Bentwich – Attorney General of Palastine (תקנות הקמת בית הדין השרעי לערעורים מיום 10.10.1918)).