סעיף 7 לתקנות סימני המסחר, 1940.

מסירה ע״י הדואר

(1)כל בקשה, הודעה, מודעה, או מסמך אחר שדרוש או שמותר להניחם, לערכם או לתתם במשרד או אצל הרושם או אצל כל אדם אחר מותר לשלחם בדואר וכל מסמך שנשלח כך, רואין אותו כאילו נמסר בזמן שהמכתב המכיל אותו היה נמסר אגב מהלך הדואר הרגיל.

אימתי תהא כתובת נחשבת ככתובת מספיקה

(2)מכתב הערוך לבעל רשום של סימן מסחרי לפי כתובתו או לפי הכתובת שלו למסירת מסמכים, כפי שהיא רשומה בפנקס, או מכתב הערוך לכל אדם המבקש רישום סימן מסחרי, או לכל אדם המתנגד לרישום כזה, לפי הכתובת המופיעה בבקשה או בהודעת ההתנגדות או לפי הכתובת שניתנה לצרכי מסירה כפי שנקבע בתקנה 9, רואין אותו כמכתב הנושא כתובת מספקת.