הנוסח המלא של תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס״ד–2004, ב-7 סעיפים.

בתקנות אלה –

”בודק דוודים“ – בודק דוודים מוסמך בהתאם לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970 (להלן – פקודת הבטיחות בעבודה);

”בוחן“ – מי שעורך בדיקת נצילות הבעירה בדודי קיטור כמפורט בתקנה 5;

”דוד קיטור“ – כהגדרתו בפקודת הבטיחות בעבודה;

”מפרט“ – מפרט משרד התשתיות הלאומיות לבדיקת נצילות דודי קיטור המוסקים בדלק, המופקד לעיון הציבור באגף ניהול משאבי תשתית במשרד התשתיות הלאומיות;

”ספרת הפיח“ – מספר מ־0 עד 9, התואם בסדר עולה, את תכולת המוצקים בגזי השריפה.

(א)בעל דוד קיטור ידאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של דוד קיטור (להלן – הבדיקה) בידי בוחן, אחת ל־12 חודשים לפחות.

(ב)הבוחן ימדוד את טמפרטורת גזי השריפה, טמפרטורת הסביבה, אחוז דו תחמוצת הפחמן וספרת הפיח; במקום שנתונים אלה נמדדים בידי מערכת בדיקה של גזי שריפה, ייעשה החישוב לפי נתוני המערכת.

(ג)נצילות הבעירה בדוד קיטור תחושב על פי סעיף 2 במפרט, עם התאמת המקדם שבנוסחה הכימית לסוג הדלק כלהלן:

(1)בדלק נוזלי – 0.575;

(2)בדלק מוצק – 0.65;

(3)בגז פחמימני מעובה – 0.478.

(ד)הבוחן ירשום את תוצאות הבדיקה ואת המלצותיו לשיפור נצילות הבעירה בדוד הקיטור לפי הטופס שבתוספת, וימסור העתק ממנו לממונה.

נצילות בעירה מינימלית של דוד קיטור –

(1)עם שני מהלכי גזים – 85 אחוזים או יותר;

(2)עם יותר משני מהלכי גזים – 89 אחוזים או יותר.

(א)הראו תוצאות הבדיקה שנצילות הבעירה של דוד הקיטור קטנה מהקבוע בתקנה 3, ינקוט בעל דוד הקיטור אמצעים לשיפור נצילות הבעירה וידאג לעריכת בדיקה חוזרת לא יאוחר מ־3 חודשים מתאריך הבדיקה האחרונה.

(ב)לא יפעיל אדם דוד קיטור לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, אלא אם כן נצילותו היא כמפורט בתקנה 3.

הבדיקה תיערך בידי בודק דוודים בעל ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות בביצוע בדיקות כאמור או בהפעלת דוד קיטור ותחזוקתו, שהוכיח להנחת דעתו של הממונה בקיאות בהליכים של הבדיקה או בהפעלת דוד הקיטור ותחזוקתו.

תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה בדוד קיטור), התשנ״ג–1993 – בטלות.

תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן.