דילוג לתוכן הראשי

תקנות1968

סעיף 1 לתקנות הסדרי משפט ומינהל (רציפות הליכים אזרחיים, אכיפת פסקים והכרה במסמכים), תשכ״ט–1968, הגדרות.

הסעיף הזה נמצא תחת פרק א׳ – פרשנות

1. הגדרות

בתקנות אלה –

”בעל דין“ – לרבות חליף שבית־המשפט נתן לגביו הוראה לפי תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963;

”הדין הקודם“ – הדין שהיה מוטל על שטח התחולה ערב היום הקובע;

”היום הקובע“ – כ״ח באייר תשכ״ז (7 ביוני 1967);

”הליך אזרחי“ – תובענה אזרחית או ערעור אזרחי, לרבות הליך־ביניים;

”הצו“ – צו סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 1), תשכ״ז–1967;

”ערכאה ראשונה“ ו”ערכאת ערעור“, ”בית המשפט של ערכאה ראשונה“ ו”בית המשפט לערעורים“ – כמשמעותם בדין הקודם, שערב היום הקובע היה מקום מושבם בשטח התחולה;

”ערעור אזרחי“ – ערעור, לרבות בקשה למתן רשות לערער, שנתקיימו בהם אלה:

(1)הערעור היה על פסק־דין, צו או החלטה אחרת בענין אזרחי;

(2)הערעור היה תלוי ועומד, ערב היום הקובע, בערכאה ראשונה או בערכאת ערעור;

”שטח התחולה“ – השטח שעליו חל הצו;

”תובענה אזרחית“ – תובענה בענין אזרחי שנתקיימו בה שתי אלה:

(1)היתה תלויה ועומדת, ערב היום הקובע, בבית משפט שמקום מושבו היה בשטח התחולה;

(2)הוגשה בשל מעשה, מחדל או אירוע, שאילו אירעו אחרי יום תחילת הצו היתה הסמכות לדון בהם לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨תקנות הסדרי משפט ומינהל (רציפות הליכים אזרחיים, אכיפת פסקים והכרה במסמכים), תשכ״ט–1968⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר