תקנות2009הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 14 לתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), התשס״ט–2009, מסירת בעל חיים ממיתקן.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ג׳: החזקת בעלי חיים במיתקן
14. מסירת בעל חיים ממיתקן
לא ימסור אדם בעל חיים ממיתקן אלא אם כן –
(1)למיטב ידיעתו בעל החיים איננו חולה ואינו מגלה סימני מחלה בשעת מסירתו;
(2)היה בעל החיים כלב, חתול, חמוס או ארנבון – גילו עולה על 60 ימים, הוא נבדק במשך שהייתו במיתקן בידי רופא וטרינר, ותעודה על כך נמסרה למקבל בעל החיים;
(3)היה בעל החיים חייב בחיסון לפי כל דין – נמסרה למקבל בעל החיים תעודה, חתומה ביד רופא וטרינר, המעידה על היות בעל החיים מחוסן;
(4)על אף האמור בפסקה (1) ניתן למסור בעל חיים אף אם הוא חולה או מגלה סימני מחלה, אם התקיימו תנאים אלה:
(א)רופא וטרינר אישר, בכתב, שאין מניעה למסירת בעל החיים;
(ב)רופא וטרינר של המיתקן או האחראי על המיתקן הסביר למקבל בעל החיים את המשמעות של בעיותיו הרפואיות של בעל החיים;
(ג)מקבל בעל החיים אישר, בכתב, שיש לו רצון, יכולת ואמצעים לטפל באותו בעל חיים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), התשס״ט–2009 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.