סעיף 16א לתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), התשס״ט–2009, חובת סימון בשבב וחובת עיקור או סירוס כלבים וחתולים המיועדים לאימוץ.

(א)ארגון למען בעלי חיים או אחראי על מאורת רשות לא ימסור לאימוץ כלב או חתול שלא סומן בשבב ושלא בוצע בו ניתוח עיקור או סירוס קבוע ובלתי הפיך בידי רופא וטרינר (להלן – ניתוח).

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), מותרת מסירתו לאימוץ של כלב או חתול שלא בוצע בו ניתוח אם מתקיימת בו אחת מהנסיבות שלהלן, ובלבד שמי שקיבל אותו לחזקתו התחייב, בכתב, על גבי טופס 6 שבתוספת הראשונה (להלן – טופס התחייבות), לבצע בו ניתוח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־60 ימים לאחר שחלפה הנסיבה שמנעה את ביצועו:

(1)רופא וטרינר קבע, בכתב, כי בשל מצבו הבריאותי, יש לדחות את מועד הניתוח;

(2)מדובר בנקבה שמניקה גורים;

(3)מדובר בגור שגילו אינו עולה על ארבעה חודשים.

(ג)מי שקיבל לחזקתו כלב או חתול לפי תקנת משנה (ב) חייב לנקוט את האמצעים האלה למניעת הזדווגותו של הכלב או החתול:

(1)יחזיקו במתחם שבו לא נמצא כלב או חתול ממין (זוויג) אחר, לפי העניין, שאינו מעוקר או מסורס;

(2)לעניין כלב – לא יאפשר את יציאתו מתחומי חצריו, אלא אם כן הכלב מוחזק קשור ברצועה בידי אדם המסוגל לשלוט בו; לעניין חתול – לא יאפשר את יציאתו מתחומי ביתו אלא בכלוב המיועד לכך.

(ד)ארגון למען בעלי חיים או אחראי על מאורת רשות, ימסור למאמץ של כלב או חתול אישור על ביצוע ניתוח כאמור בתקנת משנה (א) או עיקור כאמור בתקנה 16ג(א), וכן ישמור טופסי התחייבויות שניתנו לו לפי תקנת משנה (ב) למשך 3 שנים מיום חתימתם.