סעיף 8 לתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), התשס״ט–2009, קשירת בעל חיים.

(א)לא יקשור אדם בעל חיים אם יש אפשרות ממשית שאופן קשירתו יגרום נזק לגופו או לבריאותו.

(ב)לא יקשור אדם בעל חיים בקולר חנק אלא אם כן הקולר מחובר לרצועה שמוחזקת בידי אדם.

(ג)לא יקשור אדם בעל חיים למעט כלב למקומו במקום החזקתו הקבוע או למשך זמן העולה על חמש שעות רצופות אלא אם כן התקיימו הוראות תקנה 4 או 5 בשינויים המחויבים לפי העניין.

(ד)לא יקשור אדם כלב למקומו במקום החזקתו הקבוע או למשך זמן העולה על חמש שעות רצופות אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)השטח העומד לרשותו הוא 16 מטרים רבועים לפחות והוא חופשי מעצמים שאמצעי הקשירה של הכלב עלול להסתבך בהם;

(2)אורך אמצעי הקשירה אינו פחות ממטר וחצי ואופן הקשירה מאפשר לכלב להסתובב בכל השטח האמור בפסקה (1);

(3)לכלב גישה חופשית למחסה נקי, ומוגן משמש, רוח וגשם שבו מקום מרבץ; היה מקום המרבץ עשוי בטון או מתכת יונח עליו בידוד תרמי;

(4)לכלב גישה חופשית למרחב מוצל ששטחו אינו פחות משלושה מטרים רבועים; בחישוב שטחו של מרחב כאמור לא ייכלל שטח מלונה.

(ה)לא יקשור אדם בעל חיים למקומו במקום החזקתו הקבוע בלא הפסקה לפעילות גופנית; לעניין פסקה זו, ”פעילות גופנית“ – יציאה לטיול או שחרור בעל החיים בחצר.