תקנות1956הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 43 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956, החזרת הוצאות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק רביעי: הוראות שונות
43. החזרת הוצאות
תיקון: תשכ״ז, תש״ל־2, תשל״א־2, תשל״ב־2
(א)המוסד יחזיר לנפגע, לפי דרישתו, הוצאות כלכלה ולינה, בשיעורים המשתלמים לעובד המדינה בדרגה ט׳ בדירוג הממשלתי על פי הכללים שנקבעו בתקנון שירות המדינה, וכן יפצה אותו על הפסד זמנו, במידה שנגרמו במישרין על ידי התייצבותו בפני ועדה, ועדה לערעורים, יועץ רפואי כאמור בתקנה 3 או על ידי התייצבותו לבדיקות אחרות לפי תקנות אלה; הוצאות כלכלה לארוחת צהרים ישולמו לנכה רק אם הוא צריך היה לשהות מחוץ למקום מגוריו בשעות 12.00–16.00.
(ב)בעד הפסד זמן כאמור בתקנת משנה (א) ישולם סכום השווה להפסד השכר אך לא יותר מהחלק השמיני מדמי־פגיעה מקסימליים ליום לכל שעת עבודה שהפסיד הנפגע, ובלבד שסך כל התשלום בעד יום אחד לא יעלה על דמי הפגיעה המקסימליים ליום עבודה.
(ג)(בוטלה).
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.