סעיף 1 לחוק היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (הוראת שעה), התשמ״ה–1984, הגדרות.

בחוק זה –

”המנהל“ – מנהל המכס ומע״מ;

”חוק הפיקוח על המטבע“ – חוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978;

”ההיתר הכללי“ – היתר הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978;

”תושב ישראל“, ”תושב חוץ“, ”חוץ לארץ“, ”בעל פטור“, ”פקדון לא תושב“ ו”פקדון תושב (פיצויים)“ – כמשמעותם בהיתר הכללי;

”סוחר מוסמך“ ו”נייר ערך חוץ“ – כמשמעותם בחוק הפיקוח על המטבע;

”סוכן נסיעות“ – מי שעסקו או חלק מעסקו מכירת שירות קרקע;

”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

”מס“, ”עוסק“ ו”מבטח“ – כמשמעותם בחוק מס ערך מוסף;

”מטבע חוץ“ – מטבע שהוא הילך חוקי במדינה כלשהי, שאינו מטבע ישראלי;

”טובין“ – כמשמעותם בחוק מס ערך מוסף, אך למעט זכות, טובת הנאה, ידע ונכסים בלתי מוחשיים אחרים;

”נכס“ – טובין או מקרקעין;

”שער המכירה“ – מחיר המכירה להעברות והמחאות או למזומנים, לפי הענין, שבו מוכר סוחר מוסמך את מטבע החוץ;

”השער היציג“, של מטבע חוץ פלוני – השער היציג שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע חוץ;

”חברת אשראי“ – תאגיד העוסק בהנפקת כרטיסי אשראי שבאמצעותם קונה מי שנוסע לחוץ לארץ נכסי חוץ או שירותים בחוץ לארץ;

”הלוואה“ – כל אשראי או פקדון;

”הלוואה מחודשת“ – הלוואה שמקורה באשראי או בפקדון שלא נפרע או לא הוחזר, לפי הענין, במועד שנקבע לכך בעת נתינתו או הפקדתו, לפי הענין (להלן – מועד הפרעון המוסכם); ויראו הלוואה כאמור כאילו ניתנה ביום שלאחר מועד הפרעון המוסכם וכאילו מטבע החוץ בשלה הועבר לחוץ לארץ ביום האמור;

”מכירה“, לענין הגדרות ”סוכן נסיעות“ ו”שירות קרקע“ ולענין סעיף 2(ב) – לרבות מתן שירותי תיווך;

”ערובה“ – ערבות, משכון, משכנתה או שעבוד אחר;

”נכס חוץ“ – כל אחד מאלה אם אינו שירות מיובא, לרבות מסמך המעיד על זכות בו במישרין או בעקיפין, והכל כשהועבר מטבע חוץ לחוץ לארץ בשל רכישתו:

(1)נכס המצוי בחוץ לארץ, למעט טובין שנרכשו לשם יבואם לישראל ושהותר לגביהם רשימון תוך ששה חדשים מהיום שבו הועבר בשלהם מטבע חוץ לחוץ לארץ או תוך מועד מאוחר יותר שאישר המנהל;

(2)השקעה, במישרין או בעקיפין, בחבר־בני־אדם, בעסק, במפעל או במחקר ופיתוח, והכל בחוץ לארץ; לענין זה, ”חבר־בני־אדם“ – בין מואגד ובין שאינו מואגד;

(3)נייר ערך חוץ;

(4)הלוואה;

(5)מטבע חוץ שמעביר לחוץ לארץ מי שאינו מתגורר דרך קבע בישראל או המועבר בשבילו;

(6)מטבע חוץ המועבר לחוץ לארץ בשל ערובה, אם נתקיים אחד מאלה:

(א)הערובה ניתנה להבטחת התחייבות של תושב חוץ;

(ב)הערובה ניתנה להבטחת התחייבות של תושב ישראל, וההתחייבות היא בשל רכישת נכס חוץ כאמור בפסקאות (1) עד (5) או רכישת שירות מיובא שאין לגביהם פטור מהיטל לפי חוק זה;

”שירות“ – כל אחד מאלה:

(1)עשייה בתמורה למען הזולת, למעט הלוואה ולרבות מכר טובין, שתמורתה הכוללת משתלמת מתוך מטבע חוץ שנקנה לצורך נסיעה לחוץ לארץ או באמצעות כרטיס אשראי;

(2)מתן מתנה או תמיכה ותשלום דמי מזונות, פנסיה, גימלה או תגמול;

(3)שירות קרקע;

”שירות קרקע“ – עשייה בתמורה כמפורט להלן הנעשית בחוץ לארץ, למי שנוסע לחוץ לארץ, לרבות ייעוץ וכל פעולה אחרת הכרוכה בנסיעה:

(1)סיורי תיירים, לרבות שירותי הדרכה;

(2)שירותי הארחה, לרבות לינה וארוחות;

(3)השכרת כלי רכב, כלי שיט וכלי טיס;

(4)נסיעה מישראל למקום בחוץ לארץ, או ממקום בחוץ לארץ למקום אחר בחוץ לארץ, או ממקום בחוץ לארץ לישראל;

(5)שירותי בידור;

”שירות מיובא“ – שירות שבשל רכישתו הועבר מטבע חוץ לחוץ לארץ;

”רכישה“ – לרבות קבלת זכות שכירות, חכירה, שימוש או כל זכות אחרת;

”רכישת נכס חוץ“, לענין הלוואה – מתן ההלוואה, ולענין נכס חוץ כאמור בפסקאות (5) ו־(6) להגדרת ”נכס חוץ“ – עצם העברת מטבע החוץ כאמור בפסקאות האמורות;

”רכישת שירות“, לענין שירות כאמור בפסקה (3) להגדרת ”שירות“ – מתן השירות;

”העברת מטבע חוץ לחוץ לארץ“ – לרבות כל אחד מאלה:

(1)הפקדת מטבע חוץ בפקדון לא תושב של תושב חוץ או של בעל פטור;

(2)הוצאת שיק בנקאי במטבע חוץ, העברה בנקאית לחוץ לארץ, ולענין מי שנוסע לחוץ לארץ – גם הוצאה או העברה כאמור שנעשתה לאחר היציאה מהארץ;

(3)קניית מטבע חוץ או משיכתו באמצעות כרטיס אשראי בחוץ לארץ;

(4)תשלום בישראל לתושב חוץ וכן תשלום בחוץ לארץ; לענין זה, ”תשלום“ – לרבות דרך קיזוז או חליפין, מתן הלוואה ומתן טובת הנאה בדרך כלשהי;

ולמעט משיכת מטבע חוץ מפקדון לא תושב של בעל פטור ותשלומים שבעל פטור שילם כדין בחוץ לארץ במטבע חוץ שמקורו בחוץ לארץ.