סעיף 52ד לתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982, העילות לבדיקה מפורטת.

(א)בעלו או קברניטו של כלי שיט זר יעמיד את כלי השיט לבדיקה תפעולית מפורטת (להלן – בדיקה מפורטת) כפי שיורה מפקח כלי שיט, אם התעורר ספק בעת בדיקת התיעוד לגבי אחד מאלה:

(1)העדר ציוד מהותי או התקנה מהותית הנדרשים בהתאם לאמנה;

(2)תוקפו של תיעוד כלי השיט;

(3)יומני כלי השיט, נוהלי תפעול ותיעוד כלי השיט אינם מצויים בכלי השיט או אינם מעודכנים כנדרש;

(4)גוף כלי השיט, מערכותיו או מיתקניו ניזוקו באופן שנגרמה סכנה לאפיצות כלי השיט;

(5)קיימים ליקויים מהותיים בציוד הבטיחות, בציוד מניעת זיהום ים או בציוד הניווט;

(6)רב החובל או צוות כלי השיט אינם בקיאים בפעילות החיונית של כלי השיט בקשר לבטיחות השיט או למניעת זיהום הים, או שפעילות חיונית כאמור לא בוצעה למרות הצורך לבצעה;

(7)אין תקשורת ראויה בין אנשי מפתח בצוות כלי השיט ובין שאר אנשי הצוות, בהעדר שפה משותפת;

(8)העדר רשימת עמדות חירום מעודכנות ותכניות כיבוי אש, ולאניית נוסעים – העדר תכנית בקרת נזקים;

(9)התקיים שידור שגוי של אותות מצוקה שלא בוטל בהליך מתאים;

(10)נתקבלו מידע או תלונה ובהם ידיעה לפיה כלי השיט אינו עומד בתקן הבטיחות הנדרש.

(ב)מפקח כלי שיט רשאי לבדוק את רמת הידיעות של אנשי הצוות של כלי שיט זר ואת יכולתם המקצועית לקיים משמרת בטוחה, בהתרחש אחד מאלה:

(1)כלי השיט היה מעורב בהתנגשות, עליה על החוף, עליה על שרטון או החפה;

(2)כלי השיט היה מעורב בזיהום הים או שיש יסוד לחשש שהיה מעורב כאמור;

(3)כלי השיט תומרן בצורה בלתי בטוחה או בניגוד להוראות בדבר נתיבי שיט;

(4)כלי השיט מתופעל באופן המהווה סכנה לאנשים, לרכוש או לסביבה.