סעיף 6 לתקנות הכניסה לישראל, תשל״ד–1974, סוגים של אשרות ארעי.

(א)מי שזכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, ורוצה לשהות בישראל כדי לבדוק את האפשרות והתנאים להשתקעות בישראל כעולה, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1 (עולה בכוח); סך כל תקופות הארכת האשרה והרישיון לא יעלו על חמש שנים.

(ב) (1)הרוצה לשהות בישראל למטרת לימודים או השתלמות, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/2 (תלמיד).

(2)מגיש הבקשה ימציא –

(א)אישור מאת מוסד החינוך או ההשתלמות שהוא נתקבל בו כתלמיד או ראיות, להנחת דעתו של השר, שהמבקש מתכוון לשהות בישראל כתלמיד;

(ב)ראיות להנחת דעתו של השר שעומדים לרשות התלמיד האמצעים לכיסוי הוצאותיו בתקופת שהותו בישראל.

(3)בקשה כאמור יכול שתוגש מאת התלמיד עצמו, אפוטרופסו או כל אדם אחר האחראי לכלכלתו או מאת המוסד שבו מתעתד הוא ללמוד.

(ג)איש דת הרוצה לשהות בישראל לשם מילוי תפקיד דתי בקרב עדתו בישראל לפי הזמנת מוסד דת, רשאי מוסד הדת להגיש עבורו בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/3 (איש דת); ניתנו האשרה והרשיון יודיע המוסד ללשכה על כניסתו של איש הדת לישראל ויהיה אחראי ליציאתו מישראל עם תום תפקידו.

(ד)הרוצה לשהות בישראל והוא קרובו של אדם שהוא בעל אשרה ורשיון לישיבת ארעי מהסוגים המפורטים בתקנות משנה (ב) ו־(ג), רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/4 (קרוב); בתקנת משנה זו, ”קרוב“ של אדם – בן זוגו או ילדו הקטין.

(ה)הרוצה לשהות בישראל על פי רשיון לישיבת ארעי, למטרה שאיננה נמנית על המטרות האמורות בתקנות משנה (א) עד (ד), רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/5 (ארעי כללי).