סעיף 7 לחוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985, קביעת מחירים.

(א)כל שר בתחום סמכותו, יחד עם שר האוצר, או מי שהם הסמיכו לכך, רשאים, לפי שיקול דעתם –

(1)לקבוע בצו מחיר או מחיר מרבי למצרך או לשירות;

(1א)לקבוע בצו מחיר מינימלי לחלב גלמי; על קביעת מחיר כאמור יחול סעיף 6א(ב) לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1958;

(2)לקבוע שיעור שבו מותר יהיה להעלות מחיר של מצרך או שירות מעל המחיר הקובע;

(3)לקבוע בצו שיעור שבו יש להוריד מחיר של מצרך או שירות מתחת למחיר הקובע.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), רשאי שר התעשיה והמסחר יחד עם שר האוצר לקבוע שיעור שבו מותר להעלות את מחירם של כלל המצרכים והשירותים שחוק זה חל עליהם או של מרביתם.

(ג)ניתן היתר להעלאת מחיר או הוצא צו להורדת מחיר או נקבע מחיר או מחיר מרבי לפי התקנות או לפי סעיף זה, יראו לענין חוק זה את המחיר שהותר או שנקבע כמחיר הקובע.

(ד)היתר כללי או צו כללי לפי סעיף זה תהיה תחילתו מיום שפורסם בשלושה עתונים יומיים לפחות או ביום שפורסם ברשומות, לפי המוקדם, ובלבד שהנוסח שפורסם ברשומות יהיה הנוסח המחייב; תהא זו הגנה טובה לנאשם בהפרת חוק זה כי פעל בתום לב על סמך פרסום בעתון כאמור.