תקנות1984הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס), התשמ״ד–1984, הגדרות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק א׳: כללי
1. הגדרות
תיקון: תשמ״ו, תשמ״ט
בתקנות אלה –
”בעל כלי טיס“ – לרבות מפעיל ושוכר של כלי טיס;
”הארגון“ – הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית;
”האמנה“ – אמנת התעופה האזרחית הבינלאומית שנחתמה בשיקגו ב־7 בדצמבר, 1944, על תיקוניה במידה שישראל הצטרפה לתיקונים אלה:
”החוקר הראשי“ – אדם שהשר מינהו לשמש חוקר ראשי כאמור בתקנה 12;
”המנהל“ – ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
לפי סעיף 17 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005, סמכויות ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה הועברו למנהל רשות התעופה האזרחית.
”השר“ – שר התחבורה;
”חוקר“ – אדם שהחוקר הראשי מינהו לשמש כחוקר תאונות ותקריות לכלי טיס כאמור בתקנה 14;
”כלי טיס“ – כמשמעותו בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981 (להלן – תקנות ההפעלה);
”כלי טיס ישראלי“ – כלי טיס הרשום בפנקס רישום כלי הטיס בישראל או כלי טיס אחר שחכרו אזרח ישראלי או תאגיד ישראלי ואשר המדינה בה הוא רשום העבירה לישראל, לפי הוראות האמנה, את תפקידיה וחובותיה כמדינת הרישום לגביו, כולם או מקצתם;
”מדינת האירוע“ – המדינה שבשטחה אירעו התאונה או התקרית;
”מדינת הייצור“ – המדינה האחראית על תיעוד הכושר האוירי של האב־טיפוס של כלי הטיס;
”מדינת המפעיל“ – המדינה שבה מצוי מקום עסקו העיקרי של מפעיל כלי הטיס, או אם אין לו מקום כזה – מקום מושבו הקבוע;
”מדינת הרישום“ – המדינה שבה רשום כלי הטיס;
”מפעיל“ – אדם או תאגיד העוסקים בהפעלת כלי טיס על פי רשיון שניתן לכך כדין;
”נזק חמור“ – נזק או קלקול מבנה המשפיעים על חוזק המבנה, הביצועים או תכונות הטיסה של כלי הטיס, המחייבים, באורח רגיל, תיקון גדול או החלפת הרכיבים שניזוקו או נתקלקלו, למעט השתקת מנוע, נזק המוגבל למנוע בלבד, כיפוף של מעטים וכיסוייהם, כיפוף בציפוי, חורים קטנים או שקעים קלים בציפוי או בבד, נזק ללהבי המדחף בשעת הסעת כלי הטיס על הקרקע, נזק לצמיגים, לאבזרי המנוע, לבלמים או לקצוות הכנפיים ונזק לאנטנות;
”סיבה“ – מעשה, מחדל, אירוע או תנאי, או צירוף של אלה, שגרמו לתאונה או לתקרית;
”פציעה קשה“ – פציעה שנגרמה לאדם בתאונה –
(1)המצריכה אישפוזו לתקופה של למעלה מ־48 שעות, שתחילתה בתוך שבעה ימים מיום הפציעה;
(2)שתוצאתה שבר של כל עצם (למעט שבר פשוט של אצבעות או של האף);
(3)שתוצאתה חתכים הגורמים לדימום חמור או לנזק בעצב, בשריר או בגיד;
(4)שתוצאתה פגיעה באבר פנימי;
(5)שתוצאתה כוויות מדרגה שניה או שלישית או כוויות של למעלה מחמישה אחוזים משטח הגוף;
(6)כתוצאה מחשיפתו לחמרים מזהמים או לקרינת חומר רדיואקטיבי;
”תאונה“ – אירוע בכלי טיס הקשור בהפעלתו והמתרחש בפרק הזמן שבין רגע עלייתו של אדם לכלי הטיס בכוונה לטוס בו עד לרדתו מכלי הטיס ושבו אירע אחד מאלה:
(1)אדם נהרג או נפצע פציעה קשה כתוצאה מאחד מאלה:
(א)היותו בכלי הטיס;
(ב)מגע ישיר עם כלי הטיס או עם כל חלק שניתק מכלי הטיס;
(ג)חשיפה ישירה להתפרצות הדף סילון מכלי הטיס;
פרט למקרים שבהם נובעת הפגיעה מסיבות טבעיות שנגרמו לאדם בידיו או בידי אחרים או שנגרמו לנוסע סמוי שהתחבא באזור בכלי הטיס אשר דרך כלל אינו פתוח לשימוש הנוסעים או אנשי הצוות;
(2)נגרם לכלי הטיס נזק חמור;
(3)כלי הטיס נעדר או שלא ניתן להגיע אליו; כלי טיס ייחשב נעדר כאשר החיפושים הרשמיים אחריו הופסקו ולא נמצאו שבריו;
”תיקון גדול“ – כמשמעותו בתקנות ההפעלה;
”תקרית“ – אירוע, שאינו תאונה, הקשור בהפעלת כלי טיס, והמתרחש בפרק הזמן שבין רגע עלייתו של אדם לכלי הטיס בכוונה לטוס בו עד הרגע בו ירד אדם כאמור מכלי הטיס, המשפיע או עשוי להשפיע על בטיחות הטיסה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הטיס (חקירת תאונות ותקריות לכלי טיס), התשמ״ד–1984 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.