תקנות1997הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 13 לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ״ז–1997, הזכות לשלוח מכתבים.
13. הזכות לשלוח מכתבים
(א)עצור שהוגש נגדו כתב אישום יהיה זכאי לשלוח מכתבים ולקבל לשם כך לבקשתו נייר כתיבה בכמות סבירה; דמי המשלוח יהיו על חשבון העצור, זולת אם ראה מפקד מקום המעצר שיש לפטור אותו, לבקשתו, מתשלום זה מחמת מצבו הכלכלי הירוד.
(ב)עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום יהיה זכאי לשלוח מכתבים, רק אם הממונה על החקירה אישר כי לא יהיה בכך כדי לפגוע בחקירה; הממונה על החקירה רשאי להתנות את אישורו כאמור בתנאים שיובאו לידיעת העצור שתכליתם למנוע אפשרות פגיעה בחקירה, לרבות תנאי של עיון במכתב ואי העברת כולו או חלקו לתעודתו מטעם כאמור.
(ג)עצור זכאי לשלוח מכתבים על פי תקנה זו רק באמצעות מפקד מקום המעצר ולא באמצעות מבקרים או בכל דרך אחרת.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ״ז–1997 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.