תקנות1999הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה), התשנ״ט–1999, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תשפ״ז
בתקנות אלה –
”בעל הזיכיון“ – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק, לרבות מי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה;
”הסכם המצאה דיגיטלית“ – (החל מיום 15.12.2026): הסכם בכתב, בנוסח שאישרה הרשות הממונה והכולל פרטים מזהים, בין בעל הזיכיון לבין חייב רגיל או חייב חד־פעמי, ולפיו בעל הזיכיון ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב כאמור;
”החייב בתשלום“ – כמשמעותו בסעיף 6א לחוק, החייב בדמי גביה;
”חייב חד־פעמי“ – חייב בתשלום שאינו חייב רשום, אשר מסר לבעל הזיכיון פרטים מזהים לצורך חיובו בגין נסיעה מסוימת לפני מועד אותה נסיעה או בתוך 12 שעות לאחריה;
”חייב רגיל“ – חייב בתשלום שאינו חייב רשום ושאינו חייב חד־פעמי;
”חייב רשום“ – חייב בתשלום אשר לפני מועד משלוח החשבון בעבור נסיעת רכבו בכביש האגרה, התקשר בהסכם בכתב עם בעל הזיכיון שעל פיו רשאי בעל הזיכיון לחייבו באמצעות כרטיס אשראי או הוראת קבע, או באמצעות פיקדון שהפקיד אצל בעל הזיכיון, ובלבד שהסכום בפיקדון מספיק לכיסוי החיוב;
”מען דיגיטלי“ – (החל מיום 15.12.2026): כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS) או אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה;
”פרטים מזהים“ – שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות של בעל הרכב, סוג הרכב ומספרו, ומען בעל הרכב להמצאת חשבונות.
”פרטים מזהים“ – (החל מיום 15.12.2026): פרטים הכוללים שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות של בעל הרכב, סוג הרכב, מספר רישוי של הרכב ומען בעל הרכב להמצאת חשבונות, או מען דיגיטלי אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה), התשנ״ט–1999 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.