תקנות1948הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות־שעת־חירום (עיבוד אדמות מוברות), תש״ט–1948, פירושים.
הנוסח הזה אינו עוד בתוקף.
המקור אומר: לפי סעיף 1 לחוק לביטול דינים שנושנו, התשמ״ד–1984, תקנות־שעת־חירום (עיבוד אדמות מוברות), תש״ט–1948 בוטלו ביום 30.3.1984.
1. פירושים
בתקנות אלה –
”אדמה“ פירושה אדמה מכל סוג שהוא, פרט לאדמה בתחום עירוני לפי כוונת פקודת העיריות, 1934, וכוללת מטע וכל דבר מחובר לאדמה המשמש או המסוגל לשמש לעיבוּדה, וכן המים הראוּיים לעיבוד האדמה;
”אדמה מוברה“ פירושה אדמה הראויה לתת יבול, ואשר לדעת שר החקלאות עזובה ללא עיבוד;
”בעל אדמה“ כולל אדם הידוע ברבים כבעל אדמה;
”יבול“ כולל תבואות, פירות וירקות מכל הסוגים;
”מים הראויים לעיבוד האדמה“ פירושם המים הנמצאים על אותה אדמה, או בתוכה, או עוברים בה, או משמשים כרגיל להשקאת האדמה, וכוללים קידוחים, בארות, מעיינות, צינורות, בריכות ומיכלי מים אחרים המפיקים או מכילים מים כאלה או שמים כאלה עוברים בהם;
”מעבד“ פירושו אדם שאדמה מוברה נמסרה לו לעיבוד בהתאם לתקנות אלה, וכולל את שר החקלאות אם הוא בעצמו מעבד אדמה מוברה בהתאם לתקנה 7(א);
”עיבוד“ פירושו הפעולות הדרושות להוצאת יבול מהאדמה לפי שיטה שבעיני שר החקלאות תיראה כיעילה, וכולל את הפעולות הדרושות למניעת התנוונותו של מטע.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות־שעת־חירום (עיבוד אדמות מוברות), תש״ט–1948 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.