סעיף 2א לתקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניני פטנטים), התשנ״ו–1996, דרישת דין קדימה בהגשת בקשה בין־לאומית.

(א)מגיש בקשה בין־לאומית לרשות כמשרד מקבל, הדורש דין קדימה על בסיס אמצאה שכבר הגיש עליה, הוא או מי שקדם לו בזכות בעלות, בקשת פטנט בישראל או במדינה חברה או שהוגשה עליה בקשה בין־לאומית (בתקנה זו – בקשה קודמת), לפי האמנה, יגיש לרשות את דרישת דין הקדימה בתוך 16 חודשים מתאריך הגשת הבקשה הקודמת.

(ב)נדרש דין קדימה על בסיס בקשה קודמת, יגיש המבקש לרשות או למשרד הבין־לאומי את העתק הבקשה הקודמת, כמפורט להלן:

(1)הוגשה הבקשה הבין־לאומית כאמור בתקנה 2(א)(1) – יצורף העתק מאושר של הבקשה הקודמת, במקור בלבד, או עותק אלקטרוני של ההעתק המאושר שלה;

(2)הוגשה הבקשה הבין־לאומית כאמור בתקנות 2(א)(2) או 2(א)(3) – יצורף עותק אלקטרוני של ההעתק המאושר של הבקשה הקודמת.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), היתה הבקשה הקודמת בקשת פטנט שהוגשה בישראל, רשאי המבקש לבקש כי הרשות תעביר למשרד הבין־לאומי את ההעתק המאושר של הבקשה הקודמת.