סעיף 2 לפקודת הדרכים והמפעלים בכפר, פירוש.

בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –

”תושב בר־מסים“ פירושו:

(א)כל זכר בריא בגופו מבן שש עשרה שנה ועד בן ששים שנה היושב בקביעות לפנים מתחומי הכפר; וכן

(ב)כל שיש לו רכוש לפנים מתחומי הכפר, בין שהוא יושב בכפר ובין שאינו יושב בו;

”כפר“ מובנו -

(א)מקום שהוכרז, או יוכרז להבא, על שטח שהוא כפר או יחידת־שבט לפי סעיף 11 של דברי־המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922–1939, ושום חלק מאותו שטח אינו נמצא בתחום שיפוטה של מועצת עירייה – כלל אותו שטח, וכן

(ב)מקום שחלק של שטח, שהוכרז עליו, או יוכרז עליו להבא, שהוא כפר או יחידת־שבט לפי סעיף 11 של דברי־המלך במועצה, 1922–1939, נמצא בתחום שיפוטה של מועצת עירייה – אותו חלק מאותו שטח, שאינו נמצא בתחום שיפוטה של אותה מועצת עירייה;

”רשות־כפר“ מובנה –

(א)במקרה כפר הנמצא כולו או חלק ממנו בתחומי השטח של מועצה מקומית – המועצה המקומית,

(ב)במקרה כפר אחר כל־שהוא, שהובא כולו או מקצתו בגדר פעולתו של חלק ב׳ מפקודת הנהלת הכפרים, 1944 – המועצה הכפרית,

(ג)במקרה אחר כל־שהוא – המוכתר והזקנים של אותו כפר באותה שעה.