סעיף 2 לפקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שפוט), הפיכת וקפים בלתי מושלמים שנעשו בפני בית הדין המושלמי הדתי להקדשות לצרכי צדקה.

וקף לא מושלמי שנעשה בפני בית דין מושלמי דתי לפני התפרסם דבר המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922, יוכל המקדיש של אותו וקף או, אם מת המקדיש, האפוטרופוס על הוקף, או, אם יש יותר מאפוטרופוס אחד, רוב האפוטרופסים של הוקף שנתמנו עפ״י שטר הוקף או שנתמנו ע״י בית הדין השרעי לפני יום תחילתה של פקודה זו (ביום 1.3.1925), לפנות לבית המשפט האזרחי, תוך שמונה עשר חדש מהתאריך דלעיל, בבקשה לתת צו להמיר את הוקף ולעשותו הקדש לצרכי צדקה עפ״י הוראות פקודת ההקדשות לצרכי צדקה; ומשהוגשה הבקשה יוכל בית הדין להודיע שהרכוש יוחזק בתורת הקדש עפ״י הוראות הפקודה דלעיל כאילו נוצר ההקדש עפ״י הוראותיה של אותה פקודה.