סעיף 1 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשכ״א–1960, הגדרות.

בצו זה –

”המנהל“ –

(א)מעובדי משרד המסחר והתעשיה המנויים בזה:

(1)מנהל חטיבת כימיה ומזון;

(2)הממונה על יחידת המחירים והשיווק;

(3)מנהל מחלקת תעשיית מזון או סגנו;

(4)מנהל מחלקת השירותים המסחריים או סגנו;

(5)מנהל מחוז ירושלים או סגנו;

(6)מנהל מחוז תל־אביב או סגנו;

(7)מנהל מחוז חיפה או סגנו;

(8)מנהל הלשכה המחוזית באר שבע;

(9)מנהל הסחר הממשלתי;

(ב)מעובדי משרד החקלאות המנויים בזה:

(1)סגן מנהל כללי לייצור;

(2)ראש ענף שיווק תוצרת חקלאות;

(ג)מעובדי משרד הבריאות המנויים בזה:

(1)מנהל שירות המזון;

(2)רופא מחוזי, לשכת הבריאות המחוזית, ירושלים;

(3)רופא מחוזי, לשכת הבריאות המחוזית, תל־אביב;

(4)רופא מחוזי, לשכת הבריאות המחוזית, חיפה;

(5)רופא מחוזי, לשכת הבריאות, מחוז הצפון;

(6)רופא מחוזי, לשכת הבריאות, מחוז המרכז;

(7)רופא מחוזי, לשכת הבריאות, מחוז הדרום;

(8)רופא אזורי, לשכת בריאות אזורית, אשקלון, ואם לא מונה רופא כאמור, רופא נפתי בלשכת הבריאות, אשקלון;

”מצרך“ – אחד המצרכים המפורטים בתוספת לצו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח), תש״ח–1948, או כל מזון שלא פורט באותה התוספת;

”יצרן“ – אדם העוסק, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בייצורו של מצרך או בשינויו מבחינת הצורה, הטיב, האיכות או מכל בחינה אחרת, או העוסק באריזתו או במזיגתו;

”יצואן“ – מי שמייצא מצרך לחוץ לארץ;

”יבואן“ – מי שמייבא מצרך מחוץ לארץ;

”סיטונאי“ – מי שעסקו או חלק מעסקו הוא למכור מצרך לקמעונאי;

”קמעונאי“ – מי שעסקו או חלק מעסקו הוא למכור מצרך לצרכן;

”סוחר“ – יבואן, יצואן, סיטונאי, קמעונאי או סוכן;

”מחסנאי“ – מי שמקבל להחסנה מצרך מאת יצרן או סוחר;

”מחסן“ – מקום בו מחסנאי מחזיק מצרך של אחר בהחסנה, לרבות בית קירור;

”בית קירור“ – מקום המשמש להחסנת מצרך לשם איסומו בקור;

”מחסן עזר“ – מקום בו יצרן או סוחר מחסין מצרכים לצרכי עסקו, שאינו עומד מבחינת המרחק בקשר ישיר עם מקום עסקו העיקרי;

”רשיון“ – רשיון שניתן לפי צו זה;

”היתר“ – היתר שניתן לפי צו זה.