תקנות1987הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 2 לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ״ז–1987, ערעור לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות לערער לבית המשפט העליון.
2. ערעור לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות לערער לבית המשפט העליון
תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־2
(א)ערעור לבית המשפט המחוזי יהיה בכתב ויוגש למזכירות של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מענה של הועדה.
(ב)הערעור יוגש תוך שישים ימים מהיום שבו הגיע אל המערער העתק ההחלטה; ההגשה תהיה במסירת עותק אחד של כתב ערעור, ושלושה עותקים, אם נדון לפני הרכב של שלושה שופטים וכן מספר עותקים מספיק לשם המצאה למשיבים; לכתב הערעור יצורף העתק מההודעה על ההחלטה שהומצאה למערער.
(ג)בקשת רשות לערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי תוגש למזכירות של בית המשפט העליון בתוך שישים ימים מיום שבו הומצא פסק הדין; ניתנה הרשות, יראו את נימוקי הבקשה לרשות ערעור כנימוקי הערעור.
(ד)תקנות 134 ו־149(1) לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו, בשינויים המחויבים, על כתב ערעור ועל בקשת רשות לערער; לעניין זה יראו את משרד פרקליט המחוז במחוז שבו מוגש הערעור כמענו של קצין התגמולים להמצאת כתבי בי־דין, ולעניין שם הערכאה שנתנה את ההחלטה שעליה מערערים, יצוינו בכתב ערעור פרטי הוועדה שעל החלטתה מערערים; בגוף הערעור תצוין נוסף על כך הנקודה המשפטית שבה מערערים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ״ז–1987 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.