סעיף 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978, קיצבה מיוחדת למבוטח שאינו נכה.

(א)מבוטח שנקבעה לו נכות רפואית לפי סעיף 208 לחוק בשיעור של 75% לפחות, אך אינו נכה כהגדרתו בתקנה 1, יחולו עליו תקנות אלה כאילו הוא נכה, אם מתקיימים בו כל אלה:

(1)נעשה זכאי לקצבה מיוחדת והגיש את תביעתו לקבלה בהיותו מבוטח כהגדרתו בסעיף 195 לחוק;

(2)הוא אינו מקבל קיצבה מיוחדת לפי סעיף 112 לחוק או תשלום עבור עזרת הזולת או עבור עזרה בבית לפי חיקוק כלשהו וכן אינו מקבל הטבה לפי ההסכם בדבר גימלת ניידות (להלן – הסכם הניידות), ואם קיבל הטבה כאמור, החזיר את ההלוואה העומדת שניתנה לו לרכישת הרכב שבבעלותו; לענין פסקה זו –

”הטבה לפי ההסכם בדבר גמלת הניידות“ – למעט הטבה הניתנת למוגבל בניידות משתכר, אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1)הוא זכאי לקצבה מיוחדת בסכום השווה לקצבת יחיד מלאה;

(2)נקבעו לו 100% מוגבלות בניידות לפי הסכם הניידות;

(3)הועדה הרפואית קבעה כי הוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו או שבשל ליקוי בגפיו התחתונות אינו מסוגל ללכת בכוחות עצמו ובשל מוגבלותו אינו מסוגל להשתמש בכיסא גלגלים;

”מוגבל בניידות משתכר“ – כהגדרתו בהסכם הניידות וכן כל אחד מאלה:

(1)מי שמשתלמת לו קצבת ניידות, לפי הוראות סעיף 20א(ג)(2) להסכם הניידות;

(2)מי שהוא חסר רכב כמשמעותו בסעיף 15 להסכם הניידות ואין משתלמת לו קצבת נכות בשל כך שמתקיים בו אחד מאלה:

(א)הוא מקבל דמי מחלה כמשמעותם בסעיף 180 לחוק;

(ב)אי הכושר להשתכר נגרם לו כשלא היה תושב ישראל;

(ג)הוראות סעיפים 320(ג) ו־323 לחוק;

(3)הכנסתו החדשית מעבודה או הכנסתו לחודש ממשלח יד אינה עולה על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), אם ההכנסה עולה על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע, תשולם הקיצבה בשיעור של 50% מהקיצבה – אם ההכנסה לא עולה על סכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע.

(ג)חלה עליה בהכנסה החדשית, שיש בה כדי להשפיע על הזכאות לקיצבה לפי תקנה זו או על שיעורה – יימשך תשלום הקיצבה ללא שינוי בעד שלושה חדשים, בכל שנה, שבהם היתה עליה בהכנסה כאמור ובכל מקרה לא יותר מאשר בעד שלושה חדשים רצופים אף אם אינם באותה שנה.