תקנות1992הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 4 לתקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (כספים), התשנ״ב–1992, הכנסות בעל זכיון.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ב׳: דמי זכיון ותמלוגים / סימן ב׳ – תמלוגים
4. הכנסות בעל זכיון
תיקון: תשס״א
(א)בתקנה זו –
”הכנסה“ – לרבות כל טובת הנאה או תמורה, בכסף או בשווה כסף, לרבות בדרך של קיזוז או חליפין ולמעט עמלות פרסום;
”מכירה“ – לרבות הרשאה לשימוש;
”תשדיר פרסומת“ – לרבות כל תשדיר שירות או חסות וכן כל תשדיר אחר או תכנית או חלק מהם הבאים לקידום שמו, שם עסקו או שם מוצריו או שירותיו של אדם, או לקידום מכירתם בתמורה כספית או אחרת;
”עמלות פרסום“ – עמלות ששולמו בידי בעל זכיון לסוכן פרסום בשל שיבוץ תשדיר פרסומת בשידורי בעל הזכיון;
”סוכן פרסום“ – למעט מי שבעל זכיון הינו בעל ענין בו, מי שהוא בעל ענין בבעל זכיון או מי שבעל ענין בבעל זכיון כאמור הינו בעל ענין בו.
(ב)בעל זכיון ישלם לרשות תמלוגים על הכנסותיו ברוטו בכל חודש, בשיעור הקבוע בתקנה 5 ובמועד הקבוע בתקנה 6.
(ג)לענין חישוב התמלוגים יראו את הכנסות בעל זכיון ככוללות כל הכנסה שלו או של מי מטעמו, במישרין או בעקיפין, עקב או בקשר עם ביצוע שידורים ומתן שירותים בהתאם לזכיונו, למעט תשלומי מס ערך מוסף (להלן – הכנסות בעל הזכיון); עיתוי ההכנסה בידי בעל הזכיון ייקבע בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים בישראל; כן יראו כהכנסת בעל הזכיון הכנסה שנתקבלה בידי אחר הקשור במישרין או בעקיפין בבעל זכיון, או בבעל ענין בבעל זכיון, בשל פעולה שביצע בעל הזכיון, אם היתה אותה הכנסה טעונה תמלוגים על פי תקנות אלה, לו היתה מתקבלת בידי בעל הזכיון בשל אותה הפעולה.
(ד)מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (ג), יראו כהכנסות בעל זכיון הכנסות –
(1)משידור תשדירי פרסומת, מהפקתם או מרכישתם עבור מפרסם;
(2)ממכירת זכויות קניין רוחני שהיו לבעל זכיון בדמויות או בנושאים שהופיעו בתכנית שנכללו במשדריו;
(3)ממכירת עותקים לציבור מתכניות שנכללו במשדריו.
(ה)השתתף אדם (בתקנת משנה זו – נותן המימון) בהוצאות הפקתה או רכישתה של תכנית ששידר בעל זכיון (בתקנת משנה זו – תכנית מימון) בתמורה לאזכור שמו, שם עסקו או שם מוצריו או שירותיו בתכניות בעל הזכיון, יראו את עלות ההפקה או הרכישה של תכנית המימון כהכנסת בעל הזכיון, וזאת מבלי לגרוע מכל הכנסה אחרת שקיבל בעל הזכיון בקשר לשידור תכנית המימון; ואולם רשאית המועצה, לבקשת בעל הזכיון, לקבוע ברוב של שני שלישים מבין חבריה ומנימוקים שיירשמו, כי לא יראו את עלות הפקת או רכישת תכנית המימון כהכנסות בעל הזכיון, כולה או חלקה, אם ראתה המועצה כי התקיימו שלושה אלה:
(1)הפקת תכנית המימון או רכישתה לא היתה מתאפשרת ללא השתתפות נותן המימון עקב העלות החריגה באופן מיוחד של הפקתה או רכישתה;
(2)יש בשידור תכנית המימון כדי לקדם ולשפר את השירותים הניתנים לצופי שידוריו של בעל הזכיון;
(3)אזכור שמו של נותן המימון בשידורי בעל הזכיון סמוך לשידור תכנית המימון או במהלך שידורה נעשה, לדעת המועצה, בהיקף סביר, ללא אזכור שם עסקו, או שם מוצריו או שירותיו.
(ו)מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (ג), התקשר בעל זכיון בעסקה עם בעל ענין בו או בבעל זכיון אחר, במישרין או בעקיפין, או עם מי שבעל ענין כאמור הינו בעל ענין בו, במישרין או בעקיפין, והיו הכנסות בעל הזכיון בשל העסקה האמורה נמוכות מההכנסות המתקבלות מעסקאות דומות במהלך עסקיו הרגיל, יראו את הכנסות בעל הזכיון מהעסקה האמורה כהכנסות שהיו צפויות לו מעסקה דומה במהלך עסקיו הרגיל.
(ז)קיבל בעל זכיון תמורה כוללת אשר חלקה חייב בתמלוגים על פי תקנה זו וחלקה אינו חייב בתמלוגים, ייקבע החלק היחסי בתמורה החייב בתמלוגים, לפי יחס הפעולות אשר הכנסות בעל הזכיון בעדן חייבות בתמלוגים, לסך כל הפעולות שבעדן ניתנה התמורה; היחס האמור ייקבע בידי המנהל לאחר שמיעת בעל הזכיון.
(ח)על החלטות המנהל, לפי תקנת משנה (ז), רשאי בעל זכיון לערור לפני המועצה, לפי נוהל שתקבע.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (כספים), התשנ״ב–1992 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.