סעיף 12 לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016, צרכן ביתי שאינו מתגורר במען הרשום.

(א)צרכן ביתי המתגורר ביחידת דיור שאינה המען הרשום במרשם האוכלוסין או בספח תעודת הזהות שלו (בסעיף זה – מקום מגוריו הרשום), המבקש שיכירו בו לעניין זכות לכמות מוכרת ביחידת דיור שאינה מקום מגוריו הרשום ישלח לספק במקום מגוריו בפועל –

(1)טופס דיווח;

(2)מסמך המאמת את מקום מגוריו בפועל, ורשאי הוא להגיש לשם כך, בין השאר, חוזה שכירות או אישור בדבר תשלום חשבון ארנונה על שם הצרכן הביתי;

(3)אישור מהספק במקום מגוריו הרשום, הממוען לספק במקום מגוריו בפועל, ולפיו הצרכן או מי מהמתגוררים עמו, לא רשום בספריו כמי שמתגורר ביחידת דיור במקום מגוריו הרשום.

(ב)צרכן ביתי רשאי לבקש לרשום מחצית מזכאותו לכמות מוכרת ביחידת דיור אחרת, שאינה מקום מגוריו הרשום, אם יראה, להנחת דעתו של הספק, כי הוא מתגורר באורך קבע בשני המקומות.

(ג)הורה שילדיו מוחזקים במשמורת משותפת רשאי לבקש לרשום מחצית מן הכמות המוכרת שלה זכאים ילדיו ביחידת דיור אחרת ויצרף לבקשה כאמור את פרטי הצרכן, שהילדים רשומים כמתגוררים עמו ביחידת הדיור (להלן – ההורה השני); קיבל ספק בקשה לפי סעיף קטן זה, יפנה להורה השני לקבלת עמדתו; שינוי הרישום כאמור בסעיף קטן זה יהיה בהסכמת ההורה השני ובהעדרה לפי החלטה שיפוטית מתאימה.

(ד)בקשה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) תוגש לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, ויצורפו לה מסמכים המעידים על כך שהמבקש או הילדים, לפי העניין, מתגוררים בפועל בשתי יחידות דיור; בבקשה שעניינה פיצול הכמות המוכרת בין שני ספקים יגיש המבקש במקום אישור לפי סעיף קטן (א)(3) אישור של הספק במקום מגוריו הרשום שלפיו הוא יפחית בהתאמה את הכמות המוכרת לכדי מחצית.