סעיף 4 לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ה–2014, הצהרת הלקוח.

(א)בטרם מתן שירות עסקי בעבור לקוח ידרוש נותן שירות עסקי מהלקוח הצהרה בנוסח המופיע בטופס שבתוספת הראשונה כי הוא פועל בעבור עצמו; הצהיר הלקוח כי קיים נהנה אחר מהשירות העסקי – תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור המנויים בטופס שבתוספת הראשונה לגבי כל אחד מן הנהנים, ובמקרה של תאגיד – גם לגבי בעלי השליטה; הכול, למעט באחד מהגופים המפורטים להלן:

(1)תאגיד בנקאי;

(2)חבר בורסה;

(3)מנהל תיקים;

(4)מבטח וסוכן ביטוח;

(5)חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005, לגבי קופות הגמל שבניהולה;

(6)נותן שירותי מטבע;

(7)בנק הדואר;

(8)גוף שהוקם בחיקוק;

(9)הקדש ציבורי הרשום במרשם ההקדשות הציבוריים;

(10)הקדש ציבורי רבני שניתן לגביו אישור בית הדין הרבני כי הוא הקדש דתי רבני שנועד למטרות ציבוריות, אלא אם כן קיבל נותן השירות העסקי הודעה מבית הדין הרבני כי האישור בוטל.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), סיפה, היה הנהנה בלתי ידוע – יצהיר על כך הלקוח.

(ג)נותן שירות עסקי יאמת את פרטי הזיהוי של הנהנה כאמור בסעיף קטן (א), תוך שימוש באמצעים סבירים להשגת מידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן להנחת דעתו.

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן שירות עסקי רשאי שלא לדרוש מלקוח חוזר הצהרה חתומה כאמור באותו סעיף קטן, לפני מתן שירות עסקי אם ביצע ללקוח החוזר הליך של הכרת הלקוח לפי סעיף 2 והלקוח החוזר חתם על הצהרה כאמור פעם אחת לפחות, ובלבד שההצהרה, היא, על פניה, סבירה כאמור בסעיף 2(ב).