סעיף 6 לתקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס״ב–2001, מידע חסוי.

(א)הממונה רשאי להציג לפני הועדה מידע שגילויו למפר לכאורה עלול, לדעתו, לפגוע בביטחון המדינה או בענין ציבורי חשוב אחר (להלן – מידע חסוי), בלי לגלות למפר לכאורה את תוכנו.

(ב)לא יציג הממונה מידע חסוי לפני הועדה אלא באישורו של נגיד בנק ישראל או של השר שמינה את הועדה, לפי הענין.

(ג)הועדה רשאית לעיין במידע שהוצג לפניה כחסוי לשם החלטה בבקשת הממונה כאמור בתקנת משנה (א), ולקבל ממנו פרטים נוספים לענין המידע.

(ד)מצאה הועדה כי הענין שיש באי גילויו של מידע חסוי שהוצג לפניה כאמור בתקנת משנה (א) עדיף מהצורך לגלותו לשם עשיית צדק, רשאית היא לקיים את הדיון בענינו של המפר לכאורה בלי לגלות לו את תוכנו של המידע החסוי, כולו או מקצתו.

(ה)החליטה הועדה שלא לגלות למפר לכאורה תוכנו של מידע חסוי, כולו או מקצתו, תעביר לו הועדה פרטים או תמצית של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או בענין ציבורי חשוב אחר.

(ו)החליטה הועדה על גילויו של מידע חסוי, או חלק ממנו, רשאי הממונה לבקש מהועדה כי לא תביא בחשבון את המידע האמור לצורך החלטתה בענינו של המפר לכאורה; ביקש הממונה כאמור, לא תתחשב הועדה במידע האמור, והמידע לא יועבר למפר לכאורה.

(ז)הועדה תודיע למפר לכאורה ולממונה על ההחלטה בבקשה לפי תקנה זו, ורשאית היא לקבוע שנימוקי ההחלטה, כולם או מקצתם, יהיו חסויים.