סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021, בחינה תקופתית של אסדרה.

(א)מאסדר המבקש להציע או לקבוע אסדרה, למעט הצעת חוק, יקבע בה הוראה לעניין בחינתה לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתום תקופה שתיקבע בהוראה ושלא תעלה על עשר שנים מיום כניסתה לתוקף של האסדרה, אולם המאסדר רשאי, בהחלטה מנומקת שלא לקבוע באסדרה הוראה כאמור, אם הוא סבור שמתקיים אחד מאלה:

(1)ביצוע הבחינה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה בהתחשב בעלות הציות לאסדרה והשלכותיה של האסדרה על נטל האסדרה;

(2)ביצוע הבחינה עלול להיות כרוך בהשלכות בלתי רצויות;

(3)מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן אין הצדקה לבצע את הבחינה.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) רישה, הייתה האסדרה כאמור באותו סעיף קטן אסדרה בעלת השפעה משקית, תהיה התקופה שתיקבע בהוראה כאמור בו תקופה שאינה עולה על חמש שנים מיום כניסתה לתוקף של האסדרה; ואולם מאסדר רשאי, בהחלטה מנומקת, לקבוע בהוראה כאמור תקופה ארוכה יותר, אך לא יותר מעשר שנים מיום הכניסה לתוקף כאמור.

(ג)במסגרת הבחינה שיבצע לפי סעיף זה, יבחן מאסדר –

(1)אם ובאיזו מידה הושגו היעדים שלשם השגתם נקבעה האסדרה;

(2)אם האסדרה עדיין נדרשת בהתחשב במטרות שלשמן נקבעה או מטעמים אחרים.

(ד)בתום בחינת אסדרה לפי סעיף זה, יפרסם המאסדר לציבור דוח בדבר ממצאי הבחינה, וימציא העתק ממנו לרשות; בדוח כאמור יציין המאסדר את המועד הבא שבו תיבחן האסדרה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), ושיהיה לא יאוחר מעשר שנים לאחר תום הבחינה הקודמת, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (א).