הנוסח המלא של תקנות העתיקות (רשיון ואגרות), התשמ״ד–1984, ב-5 סעיפים.

בתקנות אלה –

”המנהל“ – לרבות מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;

”רשיון“ – רשיון למסחר בעתיקות לפי סעיף 15 לחוק;

”עתיקות“ – למעט עתיקה שהיא נכס המדינה לפי הוראות החוק.

רשיון יהיה לפי הטופס שבתוספת, אולם רשאי המנהל, אם נראה לו הדבר דרוש לענין רשיון מסויים, לקבוע ברשיון תנאים נוספים על אלה המפורטים בטופס האמור.

תקפו של רשיון הוא עד 31 בדצמבר –

(1)של השנה שבה ניתן – אם ניתן בין 1 בינואר ו־30 ביוני;

(2)של השנה שלאחריה – אם ניתן בין 1 ביולי ו־31 בדצמבר.

(א)עם הגשת בקשה לרשיון או לחידושו תשולם אגרה כמפורט בסעיף קטן (ב); נדחתה הבקשה – תוחזר האגרה למבקש.

(ב)הוגשה הבקשה לפני יום ג׳ באב התשמ״ד (1 באוגוסט 1984) תשולם אגרה בסכום של 36,800 שקלים; הוגשה הבקשה אחרי היום האמור – תשולם אגרה בסכום של 49,200 שקלים (מתואם למאי 1984; החל מנובמבר 1989, 330 ש״ח לשנה).

(ג)סכום האגרה ישתנה ב־1 בנובמבר של כל שנה לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לחודש אוגוסט שקדם לו לעומת המדד שפורסם לחודש אוגוסט של השנה שקדמה לה.

בתקנת משנה זו, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ד)סכום ששונה כאמור בתקנת משנה (ג) יעוגל לסכום שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים, וסכום של חמישה שקלים חדשים יעוגל כלפי מעלה.

(ה)המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את סכום האגרה כפי שהשתנתה עקב האמור בתקנות משנה (ג) ו־(ד).

הנוסח שולב בתקנות העתיקות, 1930.