סעיף 122א לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כוחותיו של המפקח הכללי על משטרת ישראל בדבר תעבורה.

(1)בלי לפגוע בכל כוחות אחרים, שהוענקו בתקנות האלה, רשאי המפקח הכללי על המשטרה – בין בצו ובין מתוך מתן הוראות או באופן אחר – לאסור, לצמצם או להסדיר או להתקין כי תיאסרנה, תצומצמנה או תוסדרנה, בין בדרך־כלל ובין בשטחים נקובים, תנועתם וגם/או נהיגתם של מכוניות, אבטובוסים של מנוע, מכוניות משא או כלי־רכב או סוגים של כלי־רכב אחרים.

(2)המפקח הכללי על המשטרה רשאי להשתמש בכוחותיו לפי התקנה הקודמת ביחס לסוגים או תיאורים של כלי־רכב או לכלי־רכב נקובים בשמם או ביחס לסוגים או תיאורים של בעלים או נהגים של כלי־רכב או ביחס לבעלים או נהגים של כלי־רכב נקובים בשמם או באותו אופן אחר, שיהיה עשוי להיראות לו נאות.

(3)המפקח הכללי על המשטרה רשאי להקציב הקצבה למען תשלומים־חוזרים או החזרות של דמי־רשיון או דמים אחרים, ששולמו בגין כלי־רכב שהושפעו בצווים, הוראות או באופן אחר לפי התקנה הזאת.

(4)בתקנה הזאת המפקח הכללי על המשטרה מובנו המפקח הכללי על חיל־המשטרה של ישראל.

(5)כל אדם, המפר כל צו, הוראה או דרישה, שהותקנו או ניתנו מכוח תקפה של התקנה הזאת, יאשם בעבירה על התקנות האלה.