סעיף 26 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, הזמנה או כתב־פקודה לעדים.

מתלבן כי אדם כל־שהוא יכול למסור, או יש באחיזתו, עדות חשובה ואותו אדם לא יבוא להעיד מרצונו, או לא יראה אותה עדות מרצונו, יהיה מותר לכל קצין בעל כתב־מינוי בחילות הממשלה, או לכל שוטר הממונה על תחנת־משטרה, לשלוח הזמנה לאותו אדם, ולדרוש ממנו שיבוא בפני בית־משפט צבאי, או לדרוש ממנו להביא ולהראות לאותו בית־משפט לצרכי עדות כל דברים שבאחיזתו או בשליטתו, העשויים להיות נקובים או מתוארים תיאור מספיק באופן אחר בהזמנה; בתנאי שאם יש לאותו פקיד טעם להיות סבור שהאדם לא יבוא לפי הזמנה, יהיו אותם קצין או שוטר רשאים להוציא כתב־פקודה לאסרו, וכל פקודה כזאת יכולים לבצעה כל חבר לחילות הממשלה או כל שוטר.