סעיף 28 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, מאסר על חדלון ציות להזמנה או להוראה.

כל אדם, שהוזמן לבוא בפני בית־משפט צבאי, וללא תירוץ מסתבר חדל מלבוא ומלהראות לצרכי עדות דברים כל־שהם שבאחיזתו או בשליטתו, כאשר נדרש בהזמנה, או שלאחר בואו הוא הולך לו בלי שישיג רשות על־כך מבית־המשפט, או שהוא חדל מלבוא לאחר דיחוי המושב ולאחר שנצטווה לבוא, או כל אדם, שבהיותו נוכח בבית־המשפט, מסרב לציית לכל הוראה נאותה של בית־המשפט, או מעליב את בית־המשפט או כל חבר מחבריו, או מפריע או מעכב את המשא־והמתן המשפטי בבית־המשפט, יהיה בית־המשפט רשאי לגזור את דינו מיד למאסר לתקופה של שנתיים. שום דבר הכלול בזה לא ישפיע על היות כל אדם כזה צפוי לכל עונש או משא ומתן משפטי אחרים בגלל אותם הזנחה או סירוב.