סעיף 56ב לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, קנסות שהוטלו בבתי־משפט צבאיים.

(1)מקום שנתחייב אדם בדין על עברה בפני בית משפט צבאי, רשאי בית־המשפט – מתוך כפיפות לקביעות התקנה 56א(2)(II) – להטיל גזר־דין של מאסר וקנס או של קנס בלבד, תחת להטיל גזר־דין של מאסר.

(2)בית־משפט צבאי רשאי לגמול אותו גזר־דין של מאסר במקרה של אי־תשלום קנס, שיהיה עשוי להיראות מסתבר לבית־המשפט, נוסף על כל גזר־דין של מאסר, שהוא מוסמך לגמלו באופן אחר.

(3)לא שולם קנס כל־שהוא, שהטילו בית־משפט צבאי, אפשר לכפות תשלום אותו קנס בכל בית־משפט שלום שנודע לו שיפוט בישראל, כאילו הוטל הקנס בו, וכאילו היה קנס שכוחו של בית־המשפט האמור היה יפה להטילו.

(4)כל כספים, המתקבלים מתשלום קנסות שהטילום בתי־משפט צבאיים, ישולמו לקופת ההכנסות הכלליות של הממשלה.