סעיף 2 לתקנות רואי־חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), תשל״ג–1973, אי־תלות.

(א)רואה חשבון יהיה בלתי־תלוי במבוקר, בין במישרין ובין בעקיפין, וישמור בעבודתו המקצועית על אי־תלות.

(ב)לא יחווה רואה חשבון דעה על דו״ח כספי של מבוקר, אם רואה החשבון הוא פקידו של המבוקר, פקיד של חברה־אם, של חברה־בת או של חברה שלובה של המבוקר, או פקידו של בעל ענין במבוקר; האמור בתקנת־משנה זו בא להוסיף על תקנת־משנה (א).

(ג)בתקנת־משנה (ב) –

”חברה־בת“ ו”חברה שלובה“ – כמשמעותם בחוק ניירות־ערך, תשכ״ח–1968;

”בעל ענין במבוקר“ – בעל ענין בתאגיד כמשמעותו בתקנות ניירות ערך (עריכת דו״חות כספיים), תשכ״ט–1969.