תקנות1968הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 17 לתקנות השיפוט הצבאי (סדרי הדין בבתי הדין הצבאיים), תשכ״ח–1968, אי־תשלום לעד ומניעת תשלומי כפל.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ו׳: תשלומים לעדים
17. אי־תשלום לעד ומניעת תשלומי כפל
(א)עד שאינו חייל לא יהיה זכאי לתשלום לפי פרק זה –
(1)אלא אם נגרמו לו עקב הופעתו בבית הדין הוצאות נסיעה או לינה או הפסד שכר או ריווח, לפי המקרה;
(2)אם נפסקו לו דמי אותה נסיעה או לינה עקב משפט אחר;
(3)אם הוא עובד במוסד ממשלתי או ציבורי והתייצב להעיד בתחום תפקידו במקום עבודתו.
(ב)נפסקו לעד דמי נסיעה או לינה כאמור בתקנת משנה (א)(2), לא יהיה זכאי לשכר בטלה אלא כדי ההפרש בין הסכום המגיע לו לפי תקנות סדר הדין הפלילי, תשכ״ו–1966, לבין הסכום שנפסק לו בהחלטה שניתנה כאמור.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות השיפוט הצבאי (סדרי הדין בבתי הדין הצבאיים), תשכ״ח–1968 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.