הוראות1971הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 19 להוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), תשל״א–1971, שבירת פקדון לטווח ארוך.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק רביעי: פקדונות במטבע חוץ
19. שבירת פקדון לטווח ארוך
תיקון: תשל״ג־7, תשל״ד־3, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ח־2, תשמ״ב־2, תשמ״ה־4, תשנ״א־2, תשנ״ב־3, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3
פרע תאגיד בנקאי –
(1)פקדון כאמור בסעיף 16(3ד) ו־(5) שהוא פקדון לפי פסקה (1) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“, כולו או חלקו, לפני תום שנה מיום הפקדתו; או
(2)יותר ממחצית של פקדון כאמור בסעיף 16(3ד) שהוא פקדון לפי פסקה (2) להגדרת ”פקדון לטווח ארוך“, לפני תום שנה מיום הפקדתו, ובפקדון המופקד לשיעורין – מיום ההפקדה הראשונה,
חייב הוא להחזיק נכסים נזילים כנגד כל הפקדון, למשך תקופה השווה לתקופה שעברה מיום ההפקדה עד יום הפרעון כאמור, בשיעור ההפרש שבין שיעור הנזילות שחל על הפקדון לפני הפרעון ובין שיעור הנזילות על פקדון תושב (פמ״ח) שהופקד לזמן שאינו קצוב.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), תשל״א–1971 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.