סעיף 2 לתקנות מידע גנטי (עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה, תיעוד ושמירת תוצאותיה), התש״ע–2010, בקשה לבדיקה וצו הבדיקה.

(א)לבקשה לביצוע בדיקה בנבדק שהוא תושב ישראל הרשום במרשם האוכלוסין, תצורף תמצית רישום, המעידה על פרטי הנבדק כפי שהם רשומים במרשם האוכלוסין, בהתאם לסעיף 29(א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965.

(ב)החליט בית המשפט על מתן צו לבדיקה, יפרט בצו את שמות הנבדקים, סוג התעודה המזהה ומספרה וכן רשאי הוא לקבוע דרכי זיהוי נוספות ככל שיראה לנכון, בשים לב לנסיבות המצריכות זהירות מיוחדת בזיהוי וכן רשאי הוא, בנסיבות המקרה, להורות היכן תבוצע הבדיקה; היה הנבדק קטין, שגילו פחות משש עשרה שנים, יורה בית המשפט על צירוף תצלום של הנבדק שאושר על ידי המעבדה בעת עריכת הבדיקה וזיהויו על ידי דרכון תקף או תעודת לידה, אם יש לו; היה הנבדק עוּבָּר – תזוהה האשה הנושאת את העוּבָּר על פי תצלום עדכני ותעודה מזהה.

(ג)לא היתה לנבדק אפשרות סבירה להשיג תעודה מזהה, או לחדש את תוקפה, רשאי בית המשפט לקבוע כל הוראה שיראה לנכון לעניין אופן זיהוי הנבדק.

(ד)בית המשפט רשאי להורות בצו הבדיקה כל הוראה נוספת שיראה לנכון ביחס לאופן ביצוע הבדיקה, זיהוי הנבדקים, עריכת הבדיקה והעברת תוצאותיה; צו הבדיקה יעמוד בתוקפו למשך שנה אחת אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

(ה)לצו הבדיקה יצורפו פרטי המכונים והמעבדות שבהם רשאים הצדדים לבצע את הבדיקה, שהוכרו לעניין זה לפי סעיף 28ז(ב) לחוק, בהתאם לסוג ההכרה בהם; ראה בית המשפט כי בנסיבות המקרה עליו להורות היכן תבוצע הבדיקה – רשאי הוא לעשות כן.