סעיף 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות של עמית בקופת גמל מרכזית לקצבה), התשס״ג–2003, ניכוי הוצאות בשל תשלומי עמית לקופת גמל מרכזית לקצבה.

(א)מסכומים ששילם עמית בשנת המס לקופת גמל מרכזית לקצבה, בהתאם לתנאים ולשיעורים שנקבעו בתקנות קופות גמל, יותרו בניכוי סכומים בשיעור של 8¹⁄₃% מסך כל רכיבי השכר המזכים של עובדיו הזכאים של העמית באותה שנה (להלן – תקרת הניכוי השנתית), ובלבד שסך כל הסכומים ששילם העמית לקופת גמל מרכזית לקצבה בשל אותה שנת מס לא פחת מתקרת הניכוי השנתית.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), אם פחתו הסכומים ששילם עמית לקופת גמל מרכזית לקצבה בשל אותה שנת מס מתקרת הניכוי השנתית, ובסוף שנת מס היה עודף אקטוארי בקופה, יותרו בניכוי סכומים בגובה הסכומים ששולמו לקופת הגמל המרכזית לקצבה; לענין זה, ”עודף אקטוארי“ – עודף הסכום הצבור בקופת גמל מרכזית לקצבה, מעבר למחויבות האקטוארית של העמית לתום אותה שנה בתוספת של 5%.

(ג)במועד ההצטרפות של העמית לקופת גמל מרכזית לקצבה, יותרו בניכוי סכומים ששולמו לקופה בשל עובדים אשר נכון ליום המעבר טרם התרחש לגביהם אירוע מזכה, עד גובה תקרת הניכוי השנתית בשל שנים קודמות, בניכוי סכומים שהותרו כהוצאה בעבר בשל תשלומי העמית, לפני יום ההצטרפות, לקופת גמל לפיצויים, לקופת גמל מרכזית לפיצויים או לקופת גמל לתגמולים או לקצבה (להלן – קופת גמל אחרת), בשל מי מעובדיו הזכאים בעד רכיבי השכר המזכים, כולם או חלקם, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליהם.