סעיף 7 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל״ג–1972, שינוי במקום מגורים.

(א)הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 40 ק״מ ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו לענין סעיף 127ז לחוק, זולת אם קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית וחזרה, או המעביד מספק הסעה לעבודה וחזרה; וזמן הנסיעה לעבודה וחזרה העולה על שעה אחת, נחשב כחלק מזמן העבודה.

(ב)היה מקום העבודה או ההכשרה המקצועית מרוחק לפחות 40 ק״מ, לא ייחשב כמחייב שינוי מקום מגורים, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית וחזרה אחת לשבועיים לפחות.

(ג)לענין תקנה זו –

(1)מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה;

(2)”בן משפחה“ – בן־זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;

(3)מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.