סעיף 21 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי״ד–1954, אמצעי תחבורה.

(א)נכה שאושר לו טיפול בו, או תיקון מכשיר שניתן לו או התאמתו או האימון בו (לכל אחד מאלה ייקרא להלן – טיפול), זכאי להיות מוסע ממקום הימצאו למקום שנקבע לו לקבלת הטיפול וחזרה משם, ובלבד שהמרחק בין מקום הימצאו של אותו נכה ובין המקום האמור הוא 5 ק״מ לפחות.

(ב)נכה שרופא מוסמך מרחבי אישר כי מחמת מצב בריאותו או נכותו אין הוא מסוגל להגיע ממקום הימצאו למקום שנקבע לו לקבלת טיפול, זכאי להיות מוסע ממקום הימצאו למקום האמור וחזרה משם, גם אם המרחק הוא פחות מ־5 ק״מ.