סעיף 210א לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009, חבלה בכוונה מחמירה.

העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה של ממש, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1)גורם לאדם חבלה של ממש;

(2)מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3)גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4)שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5)מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל מְשַּתֵּך;

(6)זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.