סעיף 242ב לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009, איסור פעולה ברכוש הקשור בעבירה המנויה בתוספת הראשונה.

(א)העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון:

(1)פעולה ברכוש שיש בה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירה המנויה בתוספת הראשונה, או עבירה לפי סעיף 251 לצו זה, או לתגמל בעבור ביצוע של עבירה המנויה בתוספת הראשונה, או עבירה לפי סעיף 251 לצו זה, גם אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את העבירה או התכוון לבצעה; לעניין פסקה זו, די שיוכח כי עושה הפעולה היה מודע לכך שמתקיימת אחת האפשרויות האמורות גם אם לא יוכח איזו מהן;

(2)פעולה ברכוש של התאחדות בלתי מותרת או רכוש הקשור בעבירה המנויה בתוספת הראשונה;

(3)מעביר רכוש להתאחדות בלתי מותרת.

(ב)העושה פעולה ברכוש של אדם, בהיותו מודע לכך שאותו אדם נוטל חלק בביצוע עבירה המנויה בתוספת הראשונה או מסייע או משדל לביצוע עבירה כאמור, או שקיימת לגביו או לגבי ארגון שהוא נוטל חלק פעיל בו הכרזה לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 כי הוא התאחדות בלתי מותרת, חזקה שעשה כן ביודעו שיש בפעולה כאמור כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירה המנויה בתוספת הראשונה, או לתגמל בעבור ביצוע של עבירה המנויה בתוספת הראשונה או עבירה לפי סעיף 251 לצו זה, לפי העניין, אלא אם כן הוכיח שלא ידע כאמור.

(ג)לעניין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר אפשרות קיום הנסיבות לעניין סעיף 195(ג)(1), אם עיכוב הפעולה לצורך בירור טיב ההתנהגות או קיום הנסיבות לפי הוראות סעיף 195(ג)(1), היה בו בנסיבות העניין, כדי להכביד הכבדה של ממש על פעילותו העסקית.