סעיף 5 לפקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (בטחון), 1935, מה פעולתו של רישום שעבוד.

(1)רישומו של שעבוד בהתאם להוראות סעיף 4 של פקודה זו יהווה שעבוד ראשון ובטחון לזכותה של החברה המלווה, והעובדה שבשעת יצירת השעבוד היו הנכסים הכלולים בשעבוד קיימים או בלתי קיימים או שנרכשו או לא נרכשו ע״י המשעבד לא תשמש התנגדות לזכותה של החברה:

בתנאי ששום דבר האמור בזה לא יפגע:–

(א)בכל תביעה של ממשלת ישראל למסים או לכסף הנגבה כמסים או בכל תביעה של כל בעל מקרקעים לדמי שכירות או לכסף הנגבה כדמי שכירות, או

(ב)בזכויותיו של קונה בתום לב תמורת דבר ערך מבלי שידע על קיום השעבוד, או

(ג)בזכויותיהם של מקבלי משכנתאות קודמים, או

(ד)בזכויותיו של כל אדם המחזיק בשעבוד קודם בתום לב.

(2)משנרשם שעבוד על ידי פקיד המחוז, הרי כל אדם העוסק בנכסים הכלולים בשעבוד, דינו כדין מי שיודע על קיום השעבוד.