סעיף 4 לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים), התשע״א–2011, חישוב ההיטל.

(א)סכום ההיטל לתשלום יחושב לפי הנוסחה הזו:

H = a \times \sum_{1-i}{ \left(L_m * P_m\right) }
[צ״ל: H = a \times \sum_{m=1}^{i}{ \left(L_m * P_m\right) }]

כאשר:

H – סכום ההיטל לתשלום בעבור כלל החומרים המזהמים (בשקלים חדשים);

a – מקדם ההזרמה, כאמור בתקנת משנה (ג);

i – מספר החומרים המזהמים המצויים בשפכים המוזרמים לים;

m – סוג החומר המזהם;

L_m – כמות החומר המזהם m בשפכים, שתחושב לפי נוסחה כמפורט בתקנת משנה (ב), ואם לא נקבע בהיתר ריכוז ממוצע או ריכוז מרבי – הכמות המרבית הנקובה בהיתר (בקילוגרם);

P_m – יחידת התשלום בעבור סוג החומר המזהם m (בשקלים חדשים לקילוגרם).

(ב)כמות החומר המזהם m בשפכים, תחושב לפי הנוסחה הזו: L_m = C_m \times Q, כאשר:

C_m – ריכוז ממוצע של החומר המזהם m בשפכים הקבוע בהיתר, ואם לא נקבע בהיתר ריכוז ממוצע – שבעים אחוזים מן הריכוז המרבי המותר להזרמה לפי ההיתר (בקילוגרם למטר מעוקב);

Q – כמות השפכים המוזרמת לים (במטר מעוקב).

(ג)מקדם ההזרמה יהיה לפי מקום הזרמה כמפורט להלן:

(1)ים תיכון (למעט מפרץ חיפה) = 1;

(2)מפרץ חיפה = 1.5;

(3)ים המלח = 2;

(4)ים סוף = 3.