סעיף 2 לתקנות רישוי שירותי התעופה (רשיונות להפעלת כלי טיס והשכרתם), תשכ״ד–1963, בקשה לרשיון וחידושו.

(א)בקשה לרשיון או לחידושו תוגש למנהל בטופס אשר יכיל –

(1)שמו המלא, מענו ואזרחותו או נתינותו של המבקש; אם המבקש הוא תאגיד, יצורפו לבקשה העתקים של תזכיר ההתאגדות ותקנות ההתאגדות;

(2)הוכחה, להנחת דעתו של השר, שלרשות המבקש הון מספיק למימון המפעל;

(2א)הוכחה כי ביד המבקש הרשאה שניתנה לו מאת רשות שדות התעופה או מאת מפעיל מנחת לתת את השירותים הכלולים בבקשת הרשיון בשדה התעופה או במנחת, לפי הענין;

(3)פרטים בדבר המבצעים המוצעים ובדבר המנגנון העומד לרשות המבקש או שבדעתו להקימו לשם ביצוע אותם המבצעים;

(4)מספר כלי הטיס לסוגיהם, המנועים לסוגיהם וכמות ציוד העזר שהמבקש רוצה להשתמש בהם לצורך מבצעיו;

(5)פרטים בדבר חלקי חילוף שברשות המבקש ואפשרויותיו לביצוע תיקונים, בדק ושירותים;

(6)פרטים בדבר הכשרתם ונסיונם של המועסקים על ידי מבקש הרשיון בהפעלת כלי הטיס, בבדקם ובמתן שירותים להם;

(7)פרטים בדבר קווי תעופה, תדירות השירותים ולוח הזמנים של המבצעים המוצעים;

(8)התנאים בהם יוצעו השירותים ותעריפי דמי הנסיעה, דמי הובלה ותשלומים אחרים שיידרשו.

(ב)השר רשאי לדרוש פרטים נוספים על אלה שצויינו בתקנת משנה (א).

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א) מבקש רשיון, שאינו תושב ישראל או תאגיד רשום בישראל, אינו חייב להמציא פרטים בדבר כלי טיס שהוא משתמש בהם במבצעים המבוצעים בשלמותם מחוץ לישראל או בדבר המועסקים על ידיו אך ורק מחוץ לישראל.

(ד)השר רשאי לפטור מבקש חידוש רשיון מהוראות תקנת משנה (א), כולן או מקצתן.