סעיף 3א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954, שיעור ממוצע למפעל מורכב.

(א)היה מפעל מורכב ממפעלים נפרדים כאמור בתקנה 3, רשאי המעביד לבקש מהמוסד ששיעור דמי הביטוח המשתלמים על ידיו, יהיה הממוצע המתקבל משיעורי דמי הביטוח שבכל מפעל נפרד.

(ב)המוסד רשאי לאשר תשלום דמי הביטוח לפי השיעור הממוצע המשוקלל החל מ־1 באפריל לשנת הכספים שלאחר הגשת הבקשה (להלן – התאריך הקובע).

(ג)בחישוב השיעור הממוצע המשוקלל יובאו בחשבון –

(1)שכר העבודה ששולם בכל אחד מהמפעלים הנפרדים בשנים עשר החדשים שקדמו לתאריך הקובע, ובלבד שלא יובאו בחשבון שכר עבודה מעל למכסימום שלפיו משתלמים דמי־ביטוח;

(2)שיעור דמי הביטוח של כל מפעל נפרד כפי שקיים היה השיעור בחודש אפריל לשנת הכספים שלגביה נערך החישוב.

(ד)נקבע שיעור ממוצע משוקלל למפעל מורכב, יישאר השיעור ללא שינוי תוך השנה שלאחר התאריך הקובע.