סעיף 2 לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ״ב–1982, סייגים להוראות סעיף 2 – ילדים.

(א)תושב ישראל זכאי לגימלה, בכפוף להוראות החוק, אף אם אין מתקיימים בו התנאים שבסעיף 2 לחוק, אם הוא אחד מאלה:

(1)הוא ילד יתום משני הוריו או הוא ילד יתום מהורה אחד והורהו השני הוא נעדר, ואם מלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם מלאו לו עשרים שנים – בתנאי שעיקר זמנו מוקדש לסיום לימודיו במוסד חינוכי על יסודי;

(2)הוא ילד שהוריו נטשו אותו בישראל – ובלבד שאחד מהוריו הוא תושב ישראל – או הוא ילד, שהורהו שהוא תושב ישראל נטש אותו בישראל, והורהו השני נפטר, אינו מתגורר עמו ונבצר ממנו דרך קבע מלמלא חובותיו כלפי הילד, או הוא נעדר – כל עוד אין אוצר המדינה או רשות מקומית נושאים בהחזקתו.

(ב)האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על ילד מאומץ הנמצא במשמורתו של ההורה המאמץ.

(ג)בתקנה זו, ”נעדר“ פירושו אחד מאלה –

(1)גר דרך קבע בחוץ לארץ;

(2)עקבותיו נעלמו;

(3)לא ידוע.