סעיף 9 לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ״ב–1982, סכומים קובעים.

(לפי תקנה 21(ג) תוקפה של התקנה אמור היה לפקוע ביום 30.6.1984, אך התקנה תוקנה מאוחר יותר):

(א)בתקנות אלה, ”נקודת זיכוי“ – סכום השווה לנקודת זיכוי כמשמעותה בסעיף 33א לפקודה, מחולק ב־12.

(ב)לענין סעיף 7 לחוק, יהיו הסכומים הקובעים, לגבי סוגי הזכאים לגימלה המפורטים להלן, הסכומים המחושבים באחוזים מהשכר הממוצע או הסכומים המחושבים לפי מספר נקודות הזיכוי המפורט לצידם, לפי הסכום הגבוה יותר:

(1)יחיד – 33% מהשכר הממוצע או 11.25 נקודות זיכוי;

(2)שני בני זוג – 47% מהשכר הממוצע או 16.25 נקודות זיכוי;

(3)שני בני זוג שעמם ילד – 53% מהשכר הממוצע או 16.25 נקודות זיכוי;

(4)שני בני זוג שעמם שני ילדים לפחות – 59% מהשכר הממוצע או 16.25 נקודות זיכוי – אם האשה אינה עובדת, או 21.25 נקודות זיכוי – אם האשה עובדת;

(5)יחיד שעמו ילד, למעט אלמן או אלמנה – 47% מהשכר הממוצע פחות נקודת קיצבה או 21.25 נקודות זיכוי;

(6)יחיד שעמו שני ילדים לפחות, למעט אלמן או אלמנה – 53% מהשכר הממוצע פחות נקודת קיצבה או 21.25 נקודות זיכוי.

(ב1)על אף האמור בתקנת משנה (ב), יהיו הסכומים הקובעים, לגבי הזכאים לגימלה בשיעור מוגדל, הסכומים המחושבים כאמור בתקנת משנה (ב), ובלבד שהאחוזים מהשכר הממוצע הנקובים בה יוגדלו:

(1)לפי פסקה (1) – ב־5%;

(2)לפי פסקאות (2) עד (6) – ב־7.5%.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (ב), הסכום הקובע לגבי יחיד שהוא אלמן או אלמנה המקבלים קצבת שאירים או קצבת תלויים לפי חוק הביטוח, יהיה הסכום המתקבל לפי תקנת משנה (ב)(1) או (ב1)(1), לפי הענין, בתוספת סכום קצבת השאירים המשתלמת לו, ואם משתלמת לו קצבת תלויים – בתוספת סכום השווה ל־20% מהשכר הממוצע.

(ד)הסכומים הקובעים המחושבים באחוזים מהשכר הממוצע יעודכנו במועדים ובשיעורים שבהם מעודכנת הגימלה.