סעיף 1 לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע), התשמ״ב–1982, זכאות לפי סעיף 2(א)(1) לחוק.

תושב ישראל זכאי לגימלה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק, אם מתקיים בו אחד מתנאים אלה:

(1)הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה הנמשכת יותר מ־30 ימים רצופים;

הזכאות לגימלה לפי פסקה זו תהיה ממועד שלא יקדם ל־1 בחודש שבו מלאו 30 ימי המחלה הרצופים, ותימשך לא יותר מ־6 חדשים, ובלבד שאם הוא זכאי לתשלום ממקור כלשהו בעד תקופת אי־עבודתו כאמור, יהיה זכאי לגימלה אם התשלום נמוך מסכום הגימלה לפי סעיף 5(א)(1) לחוק;

(2)היא אשה הרה, החל בשבוע ה־13 להריונה;

(3)לשכת שירות התעסוקה או מרכז לאבחון מתמכרים לסמים שאישר השר (להלן – מרכז לאבחון מתמכרים לסמים) קבעו כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי;

(3א)הוא מטופל במוסד כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993, או נמצא בתהליך גמילה מסם כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור, על פי צו מבחן של בית המשפט, כמשמעותו בסימן ז׳ של פרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או בפיקוחו של קצין מבחן על פי סעיף 44א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;

(4)היא מקבלת קצבת נכות כעקרת בית נכה לפי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח עקרת בית בביטוח נכות), התשל״ו–1976;

(5)הוא מועבד מחוץ לבית הסוהר לפי פקודת עבודת עונשין.